צבר אורלי אדום – מזון על ישראלי

על צמח הצבר

צמח הצבר הינו אחד ממיני צמח הקקטוס האופייניים לאקלים יבש-המדברי. ההערכות הן שמקורו של הצבר הוא במדינת מקסיקו ושם שימש בעיקר למזון.  צמח הצבר גדל בצורה פראית וחקלאית ומסוגל להסתדר ללא השקייה מסודרת הצמח נראה כמו עץ מסועף על עלים בשרניים. קיימים זנים שונים הנבדלים בערכים התזונתיים ובכמות הקוצים. הצבר מחולק לירק בשם נופל ופירות בשם סברס.
ישנם שימושים רבים לנופל ולסברס כמו: שילובם בסלט, בסיס לייצור רטבים, תבשילים, קינוחים, משקאות ועוד.

 

מה יתרונות הצבר האדום?

פרי הצבר (הסברס) והעלים מהווים מקור מצוין לסיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים, חומצות אמינו, נוגדני חימצון וחלבונים. בנוסף, לצבר יש תכולת שומן נמוכה והוא בעל תכונות המעודדות את פעילות המערכת החיסונית. בעקבות אלה, נחשב צמח הצבר למזון על.

בתרבות העממית הצבר זכה למקום של כבוד מכיוון שיוחסו לו סגולות רפואיות שונות כמו: פעילות אנטי סרטנית ואנטי ויראלית, פעילות אנלגטית (פעילות נוגדת כאב), סיוע כנגד כיבי כיבה, ובהשמנת יתר ועוד..בתקופה האחרונה, זכו השימושים העממיים לאישוש לאחר שבמגוון מחקרים נמצא קשר בינו לבין השפעה חיובית במחלת הסוכרת אזון רמות הכולסטרול בדם, סיוע בטיפול בהשמנת יתר ואפילו הרזיה.

פירות הצבר בצבעים השונים נבדלים ביניהם במעט בתכונותיהם, כאשר המאפיין אשר קובע את צבעם הוא יחס תכולת הפיגמנטים השונים ממשפחת הבטאליניים, להם מיוחסות תכונות אנטיאוקסידנטיות – Indixanthin מחד ו-Betanin מאידך – לו מיוחסות עיקר התכונות, המצויים בין היתר בסלק.
כך למשל הפרי הצהוב, מכיל כ-10 מ"ג של של בטאלינים על כל 100 גרם של פרי, מתוכם 89% Indixanthin. הפרי הסגול מאידך, מכיל כ-8.5 מ"ג של בטאלינים, כאשר כ-65% אחוז מתוכם הם מסוג Betanin, כשלבסוף, נראה כי הפרי הלבן המכיל כ6.5 מ"ג של בטאלינים ל-100 גרם של פרי כמעט ולא הכיל Betanin אלא רק Indixanthin, כאשר מכאן אנו למדים כי Indixanthin אחראי על הפיגמנט הבהיר וBetanin אחראי על הפיגמנט האדום ובאופן ישיר מסיקים כי פרי זה הוא היעיל יותר מבין שלושתם.